Google+ Followers

יום שבת, 29 ביוני 2013

4,10.7.2013 - הטרדות אובססיביות בביתי... יום שגרתי בחיי, ובחיי קורבנות רבים של "תעשיית הרצח"

בוקר של יום חמישי - 4.7.2013 - יצאתי להאכיל את חתולי החצר כמנהגי בכל בוקר... מישהו התקרב אלי, מאובזר בילדה קטנה... ונעמד צמוד אלי מאחורי גבי... אני לא מכירה אותו... התעלמתי והמשכתי להאכיל את החתולים... אך הייתי דרוכה לכל התפתחות...
ואז שמעתי את הבחור מאחורי גבי, שואל את הילדה באנגלית, והילדה אמרה משהו לא ברור, והבחור אמר לה בעברית: "...נכון, החתול השחור יושב תמיד בסלסלה..", והמשיך לספר לילדה בעברית, כל פעולה שאני מבצעת: "...היא נותנת לכל חתול קצת אוכל..." וכד'. 
היה ברור לי שהבחור מאובזר באמצעי קשר סמויים, והילדה משמשת לו כיסוי כדי לדווח על מעשיי לאותם גורמים עבריינים העוסקים בחיסולי, שכמובן שלחו אותו להטריד אותי... לציין, כי למרות שאני לא מכירה את הבחור ולא את הילדה, הם שוחחו ביניהם כאילו הכירו אותי, והיו מבאי ביתי...
                                    *****************
אציין, כי הטרדות מסוג זה אני סובלת קבוע כל בוקר... אנשים שונים שאני לא מכירה, מופיעים לי בווריאציות שונות... מלווים בילדים ו/או בתינוקות, בכלבים ו/או קשישים ו/או נכים בעגלות, או רכובים על קטנוע או אופניים, ויש שפניהם מכוסות בקסדה, ויש שהם נוהגים ברכב, ועוד... 

כשבוע לאחר מכן, יום רביעי - 10.7.2013 - בבוקר, הוטרדתי שוב באותה שיטה...

ישבתי בפתח ביתי ושתיתי קפה, לפתע הופיע בחור שאיני מכירה, מאובזר בילדה קטנה, והחל להסביר לה בטון גבוה וחזק: "...הנה, זה החתול השחור!... את רואה!... הוא יושב בסלסלה!...", הילדה חזרה אחריו: "...חתול שחור בסלסלה...", והוא חזר על תיאור הסלסלה והחתול השחור מספר פעמים... 
מסכנה הילדה שכך מסבירים לה בצעקות.... אך ברור שהבחור לא הסביר לילדה אלא השתמש בה... מיד נכנסתי הביתה וחיכיתי כמה דקות... לאחר שהסתלקו יצאתי שוב.
                                    *****************
ובחזרה לבוקר של יום חמישי - 4.7.2013
כדי להימנע מעימות, אני נוהגת לעזוב הכל ולהיכנס הביתה, או להתרחק ממתחם הבית...
וכך נהגתי גם הפעם... 
נכנסתי לחנייה של הבניין השכן ושם המתנתי עד שהבחור והילדה הלכו, ואז חזרתי לסיים להאכיל את החתולים... 

לאחר מכן, נכנסתי הביתה להתארגן... כעבור כעשר דקות יצאתי עם שקית אשפה לזרוק לפח... ואז לפתע מצאתי עצמי בסצינה מתוך סרט של היצקוק...

עגלת נכים חשמלית טסה על המדרכה לעברי, עליה ישבה אישה גדולה כבת 60, בעלת ראש גדול, שהיה שמוט הצידה באופן מקובע, כשעיניה מפוקסות עלי באלכסון, באופן שהלבן של העיניים בלט... ועל פניה הבעה קפואה...
היה ברור לי, שהיא מתכוונת לחסום אותי ליד פח האשפה, אז פעלתי במהירות... זרקתי את שקית האשפה לפח וברגליים רועדות פסעתי במהירות חזרה לביתי... 
מיותר לציין, כי גם את הגברת הזאת מעולם לא ראיתי קודם לכן...

ליד דלת ביתי עצרתי ועקבתי אחריה... היא עשתה סיבוב ואז נכנסה אחריי לתוך שטח הבניין בו אני גרה, כשהיא ממקמת את העגלה צמוד לשביל המוביל לדירתי, כ-2 מטר ליד דלת הכניסה לביתי, כשגבה מופנה לכיוון הדלת... כך שכאשר אצא, אהיה חייבת לחלוף ממש צמוד לידה... 
רועדת מפחד נכנסתי הביתה ונעלתי את הדלת על עצמי... היו לי סידורים חשובים, אך פחדתי לצאת. כעבור כ-20 דקות, קיוויתי שהיא כבר הלכה ויצאתי, אך התברר לי שהיא עדיין ממתינה באותו מקום.

מאחר שכך, ויתרתי על השביל, ופניתי לכיוון החצר האחורית. עקפתי את כל הבניין ויצאתי מצידו השני, החסום ע"י מעקה אבן... עליתי על המעקה כדי לקפוץ למדרכה, ואז לפתע התאבנתי... האישה בעגלה חלפה לפניי, כשהיא תוקעת בי את מבטה המפחיד, כשראשה שמוט הצידה והלבן של העיניים שולט... מזל שהספקתי לעצור, אחרת הייתי קופצת עליה... חיכיתי שתתרחק והרגעתי את עצמי...

                                                     ****************

כאן אציין, כי "תעשיית הרצח" עושה שימוש במוכי גורל מכל סוג שהוא, נכים, קשישים, בעלי מצוקות כלכליות ואחרות, בעלי דימוי עצמי נמוך, בעלי בעיות מעיקות בחייהם, ובכלל זה ילדים תמימים, כמו גם כלבים... אלא, שבעוד הכלבים מחובקים, מוכי הגורל מבוזים מאחורי גבם... הסייענים נתפסים כנחותים.
                                                   *****************
סוף סוף יצאתי לדרכי....
                                                   *****************
לא אלאה אתכם בהטרדות הבלתי נסבלות שחוויתי כל היום מידי העוקבים אחרי, בדרכי, בתחנת האוטובוס, בתוך האוטובוס, ובכל מקום אליו נכנסתי... זו שגרת חיי, ומה שלא אספר כעת, ודאי עוד תינתן לי הזדמנות לספר... וכאן רק אתייחס לתופעה די חדשה, אך מפחידה מאוד... 
בין העוקבים אחריי גיליתי גם פליטים אריתראים וסודנים, עפ"י מראיהם, כמו גם בני המזרח הרחוק... ולמרות שאני לא מכירה איש מהם, הם מבצעים אחריי מעקבים... ומיותר לומר, כי עוקב מכיר את הנעקב...
בתוך כך, בעת שישבתי בתחנת אוטובוס, עמד בריחוק מה מהתחנה עוקב בעל חזות של פיליפיני, נושא על גבו תיק גב כדרכם של העוקבים... מאחר וזיהיתי אותו כעוקב אחריי, אז כשהגיע האוטובוס המשכתי לשבת, והפיליפיני היה חייב לעלות, כדי שלא יראה שהוא עוקב אחריי...
שנייה לפני שעלה לאוטובוס, נבהלתי כאשר הוא ניגש אלי, התכופף אל מול פני ודחף את פרצופו לתוך פרצופי, לשם זיהוי פניי מקרוב, ומיד מיהר להיכנס לאוטובוס שנסע... ואני נותרתי המומה, מוצפת בכעס ותחושת אונס, השפלה ותסכול... חשתי דחף עז לעלות אחריו לאוטובוס ולפוצץ לו את הפרצוף, אך התאפקתי... אסור לי להגיב לעולם... כולם יעידו נגדי תמיד... יגידו, תקפתי נוסע תמים ללא סיבה... על כל המשתמע מכך... 
                                                   *****************
מוקדם אחר הצהריים, חזרתי הביתה מותשת... תכננתי לנוח ושוב לצאת לסידורים... בעת שפתחתי את מנעול דלת ביתי, לפתע צצה לה בחורה צעירה שלא הכרתי, משום מקום, נעמדה על המדרכה בכניסה לשביל המוביל לדירתי, והחלה ללטף את החתולים שאני מאכילה...
היה ברור לי, כי בחורה זו נשלחה להטריד אותי, וזה רק עניין של שניות עד שהיא תדלג מהחתולים להטריד אותי. מיהרתי לפתוח את הדלת, כשלפתע, בתזמון מופלא, יוצאת מדירתה, שכנתי, ענת, שהיא, אימא חד הורית לפעוטה, אוריאן, המתגוררת בשכירות בדירה הצמודה לשלי, ופתחה בהליכה מהירה לכיוון המדרכה. לפני המדרכה פנתה ענת שמאלה לעבר הכניסה הראשית של הבניין... לציין, כי הדירות של ענת ושלי ממוקמות בקומת קרקע נמוכה והכניסה אליהן נפרדת מצד הבניין... 



 








הרשומה בכתיבה
אני מאמינה שכל הכוחות 4הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה