Google+ Followers

יום שבת, 29 ביוני 2013

ינואר 2004 - תלונתי נגד עובדים בחברת חשמל ואחרים, שהופעלו נגדי ע"י ''תעשיית הרצח''.

ה ר ק ע
המאבק הסיזיפי, שניהלתי נגד הטרור השטני שהנחיתה עלי "תעשיית הרצח", כלל בין היתר, הגשת תלונות, למרות שידעתי, כי כולם אוכלים מידי הפשע הזה ותלונותיי לא תטופלנה... מבחינתי התלונות היוו תיעוד...  בדיעבד התברר לי, כי תלונותיי מצאו את דרכן אל עיניי הציבור הרחב....

כך למשל, בתחילת 2013, גיליתי, כי תלונתי מתאריך, 21.1.2004 אל משטרת ישראל נגד עובדים עבריינים בחברת חשמל, הגיעה לידי הבלוגר, שחף פילוביץ, שפרסם אותה בתאריך 14.5.2004 בבלוג שהוא מנהל בקהילת הפורומים רוטר.

בקישור הרצ"ב הפרסום באתר רוטר: 
''תעשיית רצח'' העוסקת בפשעי הונאה, הון, שלטון וחיסולים!!
רצ"ב צילום תחילת הפרסום באתר רוטר: 

******************************


ולהלן העתק המכתב נאמן למקור: 

טייכר-מילר מלי, רופין 40, תל-אביב - 63457 - ת.ז. 05018907-5

                                                                                                                 תאריך: 21.1.2004
                                                                                                                          ר ש ו ם
לכבוד                                                                   לכבוד
אישי - לידי תנ"צ מירי גולן                                       אישי - לידי סנ"צ מכאל מובשוביץ
ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה                       ראש מפלג הונאה מחוז ת"א
משטרת ישראל - רח' רזיאל 9 בת-ים                         משטרת ישראל - הרכבת 14, תל-אביב - 65116


הנדון: "תעשיית רצח" העוסקת בפשעי הונאה, הון שלטון וחיסולים
תלונתי זו הינה ראשונה בסדרת תלונותיי בנדון, והיא מופנית נגד עובדים בחברת חשמל ואחרים

1. לפני מספר שנים נתגלה לי, כי הנני אחת מקורבנותיה של "תעשיית הרצח" האיומה, שבנדון, הרואה בי פס ייצור, וכי אחי, יוסף (יוסי) טייכר, בעל ת.ז. 4538113, המתגורר באשדוד, איזור א', רח' אבא הלל סילבר 17/12, טל. 08-8533024, מנהל ירושה משפחתית יקרת ערך שהוסתרה ממני כל חיי והוא חומד את חלקי בה. לשם כך הוא מממן את ההתעללות ואת האסונות הפוקדים אותי, במטרה להחלות את נפשי, ו/או להציגני במיצג שווא, כאילו הייתי פגועה בנפשי, וכך לאפשר לפסיכיאטר המחוזי לת"א, המשמש זרוע של "תעשיית הרצח", לתקוף אותי, אך על כך תלונה נפרדת. ולאחר מכן, מתכנן אחי להתמנות אפוטרופוס עלי, ואז לממש את זממו ולהשתלט על רכושי.

בדיעבד התברר לי, כי לשם כך, הכריח אותי אחי, להצטלם אתו בכל שלב בחיי, למרות שמעולם לא היינו אחים במובן הנורמלי של המילה. במקרה הטוב התנכר אלי, ובמקרה הרע תקף אותי. אלא, שבניגוד לקורבנות אחרים, נותרתי בריאה בנפשי, ולא נתתי להתרחשויות לחבל בבריאותי בכל צורה שהיא.


מאז גיליתי את סוד הפשע נגדי, אני משיבה מלחמה, על פניו חסרת סיכוי, אך בעקבותה הועבר הרוצח ד"ר יעקב מרגולין, מתפקידו כפסיכיאטר מחוזי לת"א, וכמוהו גם העבריין הנוכל, שר הבריאות דאז, רוני מילוא, שהתפטר מתפקידו כדי להגן על עורו, אך על כך בנפרד.
בשנים האחרונות הפעילות הפלילית נגדי החמירה, והפכה אלימה יותר, משפילה יותר, ההתגרויות קיצוניות יותר, לרבות איומים, הפחדות, הטרדות, גניבות, גרימת חבלות לרכושי ונזקים כספיים לאחר שקודם נדחפתי למצוקה כלכלית קשה
, כאשר מול הסבל הקשה מנשוא הזה, אני ניצבת חסרת אונים וישע, השוטרים שהיו אמורים להגן עלי, משרתים את "תעשיית הרצח" ופועלים נגדי, וגם על כך בנפרד.

2. כאמור, תלונתי זו מופנית נגד בריוני חברת חשמל שלהלן, הקשורים ל"תעשיית הרצח":

  • מר יעקב רוזן - מנכ"ל חברת חשמל
  • ד"ר א. סברדלוב - המבקר הפנימי ונציב תלונות הציבור של חברת חשמל
  • רו"ח ד. גל-און - בשם נציב תלונות הציבור של חברת חשמל
  • מר מ. קלוש - מנהל מח' התלונות במחוז דן של חברת חשמל
  • מר ל. פוקס -  מנהל מחוז דן של חברת חשמל
  • מר א. סולמי - סגן מנהל מחוז דן של חברת חשמל
  • מר א. אייזנקוט - מנהל מח' הגבייה במחוז דן של חברת חשמל
  • מר צ. כהן - מח' הגבייה, מחוז דן של חברת חשמל
      ונגד משתפי הפעולה שלהלן, הרותמים את תפקידם הציבורי לשירותה של "תעשיית הרצח":
  • עו"ד ר. קרוואני - עוזר למנהל נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה
  • עו"ד מרב לוי - ממונה על אגף בנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה
  • מר שלמה וקסלר - ממונה על התיקיון במשרד מבקר המדינה
  • ח"כ יאיר פרץ - ראש וועדת עבודה ורווחה בשנת 2002
  • עו"ד נועם בריימן - משרד התשתיות
  • העיתונאי דוד רגב - כתב בעיתון "ידיעות אחרונות"
3. מזה כ-25 שנה שאני מתגוררת בדירתי זו בת"א, ברח' רופין 40, קומת קרקע נמוכה, שהכניסה אליה נפרדת, מצידו הימני של הבניין. בדיעבד מתברר, כי אחי הנ"ל ארגן לי אותה בשל מיקומה הנוח, לתצפת עלי ולהתעלל בי, ובין היתר, התעללו בי משך כל השנים גם קוראי המונים של חברת החשמל, בנצלם את כניסתם לביתי לבצע קריאת מונה.
לציין, כי מדלת הכניסה של דירתי, יורדים מדרגה לתוך החדר היחיד בדירה. קורא המונים היה מקיש על דלתי בחוזקה ובחוסר סבלנות, וכשפתחתי לו את הדלת, היה מתפרץ מיד פנימה וקופץ אל תוך החדר בטרם הספקתי לזוז ולפנות לו את המעבר, ובתוך כך היה דוחף אותי בגופו המסריח ופעמים אף מתחכך בשדי, אך כאילו כלום, מבלי לבקש סליחה, היה צועד אחוז תזזית אל עבר המונה כאילו הוא בביתו ואני בעקבותיו. ובעודי בעקבותיו, היה מסיים לרשום את מצב המונה ועשה את דרכו החוצה גם בסערה. כשחלף לידי שוב היה דוחף אותי.
במקרים שפתחתי פתח צר בדלת להציץ דרכו מי המצלצל בטרם אזמינו להיכנס, כשאני מוסתרת מאחורי הדלת, היה קורא המונים חסר הסבלנות דוחף את הדלת עלי ויוצר לעצמו מעבר נוח, תוך שהוא דוחף את הדלת עלי, ולא אחת חטפתי מכה מהדלת בחזה ו/או בפנים, אך הוא כרגיל, כאילו כלום ומבלי לבקש סליחה, היה מתפרץ לתוך החדר כמו היה בביתו וצועד אחוז תזזית לעבר המונה.
כשהתקנתי פעמון והדבקתי עליו מדבקה בה רשמתי: "נא לצלצל פעם אחת ולהמתין", היה קורא המונים מצלצל מספר צלצולים עצבניים ו/או צועק בטון תקיף ורם: "...חברת חשמל! ...תפתחי את הדלת!...", כאילו פקד עלי.
כשהייתי באמצע משהו ואמרתי: "רק רגע!", אז כשפתחתי את הדלת היה קורא המונים מטיח בפני בכעס ובטון תקיף: "...מה הבעיה שלך!...מה קרה לך!...מה כל כך הרבה זמן!...".
לציין, כי חרף תחושת ההשפלה והכאב, תמיד שמרתי על איפוק בשל היות קורא המונים עובד ציבור. בתמימותי האמנתי, כי התנהגותו זו נובעת מהלחץ בו הוא נתון בעבודתו ואף האשמתי עצמי על שאיני ממהרת לפתוח את הדלת ולפנות לו מעבר.
בהמשך, כדי להימנע מפגיעה, הייתי מזדרזת לפתוח את הדלת ומיד בורחת לטווח בטוח, וכמובן שגם הפסקתי ללוות את קורא המונים אל המתקן כמנהגי, והייתי ממתינה ליד הדלת עד שסיים לעשות בביתי כבשלו והסתלק.
קרה שהופתעתי לגלות קורא מונית רגוע, אך מיד התברר לי שמדובר בסוג נוסף של מטרד. קורא המונים הרגוע היה מתעכב ליד המונה, על פניו זמן בלתי סביר, ותוך כדי היה מפנה אלי שאלות סתם כשהוא מרים קולו באופן בלתי סביר, בעומדי רק מרחק מה ממנו ליד הדלת... בתחילה הייתי משיבה לשאלותיו כדי שלא יאריך את שהייתו בדירתי, אך מששמתי לב שהוא חוזר על אותה שאלה מספר פעמים, לאחר שעניתי לו, עשיתי עצמי לא שומעת. ואז בדרכו החוצה הוא היה עוצר ממש צמוד אלי, ותוך שהוא מפנה אלי את גבו, או מביט למעלה או הצידה, היה חוזר על שאלתו בטון תקיף ורם, שוב ושוב, עד שנאלצתי להשיב לו כדי שיניח לי ויסתלק.

4. כך סבלתי בכניעה, עד שכאמור, לפני מספר שנים התגלה לי כי חיי נשלטים ע"י "תעשיית רצח", כמוה לא היה מאז "הפתרון הסופי".
החלטתי להילחם בכל משתפי הפעולה עם "תעשיית רצח" נתעבת זו, הפוגעים בי בעבור בצע כסף, בכללם קוראי המונים, והתלוננתי נגדם. ואז התברר לי כי קוראי המונים פוגעים בי בתיאום ובעידוד הבכירים בחברת חשמל נגדם מופנית תלונתי זו... להלן "הזונות".
זאת עולה מההתכתבות הסיזיפית המצורפת לתלונתי הרצ"ב אל מבקר המדינה.... להלן "החוברת".
כמו גם מהחומר הנוסף הרצ"ב.                             נספחים:  1 + 2 + 3 + 4 + 5 + 6 + 7 + 8 + 9 + 10 + 11 + 12 +  13 + 14 + 15 + 16 + 17 + 18 + 19 + 20 + 21 + 22 + 23 + 24 + 25 + 26 + 27 + 28.

5. כשהדפסתי את תלונתי הראשונה (מצורף 1 בחוברת) בתאריך 14.1.2001, כבר ידעתי אז כי קורא המונים נשוא תלונתי הופעל ע"י "תעשיית הרצח", אך תיארתי את האירוע מבלי לקשור בין השניים,  במטרה שתלונתי החמורה תטופל ככל תלונה.
ואכן, מיד קיבלתי תשובה חתומה ע"י גב' אורלי ברקר שהתייחסה אל תלונתי כאל כל תלונה, (מצורף 2 בחוברת), בה היא מודיעה לי: "...איתרנו את העובד נשוא תלונתך והנושא מטופל..."
הסקתי מכך שעלי להמתין עד לסיום הטיפול בתלונתי ואז תישלח אלי תשובה והתנצלות... כך המתנתי שנה שלמה, כשבמהלכה הוטרדתי ע"י קוראי מונים אחרים, שביקורם בביתי היה מיותר על פניו. שכן, אני מדווחת למוקד 103 (מוקד חברת חשמל) את קריאת המונה שלי בכל חודש אי זוגי... והנוהל הוא שאם אני לא מדווחת אז חשבוני מחויב עפ"י הערכה... ורק פעם בשנה מתבצעת קריאת המונה ע"י קורא המונים, וכאמור,  קריאה כזו כבר בוצעה ע"י קורא המונים נשוא תלונתי.

6. ולמרות זאת, מאחר ולא קיבלתי תשובה משך זמן כה רב, הסברתי לעצמי שקוראי המונים   



הרשומה בכתיבה...


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה